להסתדר בשלשות !!!

שני משחקים יצאו לאחרונה, מעוטרים עם המספר 3 בכותרת. שניהם על ידי חברות מצויינות, ולשניהם המעריצים חיכו הרבה מאוד זמן....


טוב עוד רמז - שניהם יצאו בסביבות ה 15 למאי.

אם לא ניחשתם - אז מדובר בדיאבלו 3, ובמקס פיין 3, אבל אני בטוח שניחשתם. אין מקום להשוואה בין שני המשחקים, ובכל זאת, לצורך הדיון אני רוצה להשוות ביניהם, כי יש משהו שדיאבלו עשה ממש טוב, ושמקס ממש פישל בו (מסכן מסכן מקס. האם לא די במשפחה המתה, בהתמכרות למשכחי כאבים ואלכוהול?).


כדי להסביר את הנקודה, אני אתאר לכם תמונה. תארו לכם שיצאתם לחופשה מפוארת, אתם נמצאים במלון 5 כוכבים מדהים, בסוויטה. יש לכם מיני בר מפואר וחינמי, מיטה יותר גדולה מהסלון שלכם בבית, נוף לים, ג'אקוזי שוקולדים על הכרית, חלוק ונעלי בית - הכל. ויש גם טלוויזיה. אבל זו טלוויזיה קטנה, CRT כלומר מהשמנות הישנות, אשכרה עם אנטנה, וכאתם פותחים אותה יש רעש מעצבן ושלג.


בנקודה הזאת, השאלה היא כמה אתם מסוגלים להתמקד במה שטוב, ולהתעלם מההפרעות. אבל בואו נודה בזה, טלוויזיה כזאת בחופשה כזאת, זה ממש מוזר.

וזו הפאשלה של מקס, הטלוויזיה עם ההפרעות של מקס  - ה cut scenes. באמת, אני אוהב מאוד את המשחקיות של מקס, אני אוהב את ה bullet time, אני אוהב את הלוק של המשחק, אני אוהב את הגיוון את הסצנות, את האויבים את המצלמת קליע. את הדיבוב (של מקס עצמו). אבל בקטעי מעבר, כשיש את האנימציות דמויות, של אישתו של הבוס שלו שהוא אמור להציל, אחיו של בעלה, החברים שלהם... אלוהים ישמור, חזרנו לאנימציות של  SAN ANDREAS. עכשיו האנימציות גוף שם, היו אשכרא מאוד מרשימות לתקופה, והתאימו לדמויות בעולם הזה. אבל פה אנחנו מדברים על משחק, שהאנימציות של הדמויות שמשתתפות בקרבות הן יפיפיות, הן חיות, במיוחד מקס, עם כל הקפיצות, והמעברים.


ואז אתה עובר לסצנת ביניים, ואתה רואה דמויות  רובוטיות, כולל מקס, שרובוטי ביחס לאייך שהוא כשאתה משחק איתו. הפער הזה, פשוט דופק את החוויה של המשחק. כהוא עומד בפער מאוד גדול ביחס למשחקיות.

עכשיו, יש משחקים שעושים את שני הדברים נהדר, כמו המשחקים בסדרת uncharted של ה PS3, אנימציות מדהימות בקרבות, אנימציות ואישיות בקטעי מעבר, זה פשוט מצוין, אתה באמת מתחבר לדמויות. במקס פיין, המטרה שלך היא להציל אישה, שיש לה רמת חיות כמו של בובה מתנפחת. המשימה הזאת, אמורה להשתלב טוב עם זה שמקס איבד את המשפחה שלו, אבל אם בדמות שאתה אמור להציל אין שום דבר שמעניין אותך, זו בעיה. אם היא לא נראית כזאת אנושית, זו עוד יותר בעיה. ולהזכירכם, רוקסטאר יודעת לעשות דמויות טובות.

עכשיו נעבר להפך, דיאבלו. הגרפיקת משחקיות של דיאבלו נראית מצויין, הדיבובים משעשים מאוד, והדמויות והסיפור נהדרות. אבל גם אצלם יש פעם בין הסצנות מעבר הרציניות לבין המשחקיות. הסצנות מעבר הרציניות, נראות מדהים, כמו שבליזארד תמיד עשו והשקיעו. דיאבלו 2, או  Warcraft 3  גרפיקה מפוקסלת באחד, גרפיקה מפולגנת בשני (כן - המצאתי מילה חדשה - מפולגנת, גרפיקה תלת מימדית, עם פוליגונים שקל לראות) אבל בשניהם, סרטוני מעבר, מדהימים, שמדגישים לך את הסיפור. סירטוני המעבר של דיאבלו 3, אותו דבר. נראים לך מקרוב את הדמויות שכבר כל כך חשובות לך. מקס פיין 3 לעומת זאת. אתה מתקרב לדמויות שלא נלחמות ו... בואו נגיד ככה, גם אני הייתי שותה לשוכרה.


אז מה הנקודה שלי?


הנקודה שלי היא תאימות. וזה משהו שרוקסטאר צריכים להתאפס עליו ומהר. אתה צריך לשמור על סוג של רמה אחידה בין המשחקיות לסצנות מעבר, לא מספיק מודלים טובים וגרפיקה יפה, אנימציות מתאימות זה דבר חשוב. שימו לב שרוקסטאר היו מעורבים בפרויקט של L.A. Noire
פרויקט שהציג אנימצית פנים מדהימה,  שאפשרה לנו לזהות אמת ושקר.
מצד שני ראינו שם תופעה של The uncanny valley, כלומר, שדמויות
 היו יותר מידי דומות לאנושיות, אבל עדיין עם מספיק הבדלים שגרמו לנו
אי נוחות.


אותה תופעה קוראת במקס פיין, וזה חבל, עדיף היה לעשות סרטונים
באיכות גבוהה בסצינות מעבר,שברור שלא קשורות למשחקיות, העיקר
להעביר את הנקודה הזאת טוב. כי המשחק הזה מציין, זה פשוט שהחוויה
השלמה נפגמת. וראינו מספיק דוגמאות למשחקים שלא יפים גרפית
בכלל, אבל החוויה השלמה שהמשחק נותן היא טובה.

אתמול יצא לי להקשיב לפודקאסט של IGN שנקרא beyond, פודקסט 
מאוד מוכר וידוע בנושא גיימינג, הם דיברו עם Eric Ladin  שהוא שחקן
מצד אחד, ומדובב משחקים מצד שני. אני אישית הופתעתי לשמוע שהוא
 דובב את Cole מ infamous 2. שהיה ועודנו משחק מאוד מוצלח ובלעדי
 ל PS3. מה שהיה מעניין, הוא שב infamous 2 הוא החליף את המדובב
 של הדמות הראשית, בנוסף היה שינוי סיגנון מהמשחק הראשון, 
ובגדול... הם עשו הרבה הימורים שם.


 והמשחק יצא מדהים. בכל מקרה,
 בראיון הוא סיפר, שאחד הדברים שעזר להם מבחינת הסיפור במשחק,
 ולהעביר את היחסים בין הדמויות, היה שהם  הקליטו את הקולות ביחד
 באותו אולפן. 

אני לא יודע אם אתם מודעים לזה, אבל זה די נדיר. בדרך כלל זה אדם
אחד באולפן, גם במשחקים וגם בסרטי אנימציה. זה חוסך כסף זה חוסך
זמן, וזה מאפשר ללהק כל מיני "כוכבי על" למשחק שלך. אבל זה... יש 
בזה משהו קצת מת. 

הסצנות ב infamous בין הדמויות, הן ממש טובות הדמויות נהדרות אז

אין ספק שהעניין הזה עבד. אז אריק (הוא יהודי!!! לא...) סיפר שכשהם

דיבבו את הסצינות סיום למשל, זה היה כבר אחרי שנה וחצי של הקלטות 

ביחד, והיה כבר ממש את הכימיה בין השחקנים והדמויות. 

עכשיו, אני חושד שאת סצינות המעבר במקס, עשה צוות אחר, מזה שמן
הסתם עשה  motion capture לאנימציות בקרב, וזה פשוט קצת עצוב.

ובכל זאת, אני חייב לציין שני המשחקים, דיאבלו 3 ומקס פיין 3, הם
מדהימים טובים ונהדרים. לשניהם יש דברים רבים שהם עושים טוב מאוד,
וגם דברים שהם עושים פחות טוב, אבל שניהם בעיני משחקים של מעל 9.

אני אשמח לשמוע את המחשבות שלכם על הפוסט, ועל המשחקים, 
אהבתם? התאכזבתם? תחלקו.

ואם יש קצת טעויות הקלדה תסלחו לי, השעה מאוחרת :) 

שפי: עבודת חלומות: מפתח משחקים

אם הייתי דמות ב Tiny Tower אני לא בטוח אייך הפיקסלים שלי היו נראים, אבל בשורת סטטוס שלי היה כתוב עבודת חלומות: מפתח משחקים, עובד כ: מפתח משחקים.

אבל אני באמת לא צריך את עצמי במשחק.  יש לי במשחק מגדל בין 40 קומות עם 75 בני אדם מפוקסלים, ולכל אחד מהם יש את החלום שלו, שאני יכול להגשים.


אז בואו נדבר קצת על המשחק הזה, מה עושה אותו כל כך טוב. אבל עוד לפני זה, אייך אנחנו יודעים שהוא משחק טוב. יש כמה מדדים שאפשר להסתכל עליהם, וכולם יראו אותו דבר. כלומר בכל המדדים האלה, המשחק מצליח מאוד.
יש את המדד של כסף, יש את המדד של פופולאריות ויש את המדד של זינגה.


המדד של הכסף אומר - האם הוא עושה כסף. ובכן, הוא נמצא ברשימת המשחקים שעושים הרבה כסף כבר הרבה מאוד זמן, והוא חינמי. זה אומר שהוא משכנע אנשים להוציא כסף. וזה מרשים מאוד.
נחזור אל זה בהמשך.

המדד של הפופולאריות אומר שהרבה אנשים משחקים אותו ואוהבים אותו. ובכן, יש המון אנשים שמשחקים אותו, והם גם מאוד אוהבים אותו, יש לו הרבה מאוד ביקורת של 5 כוכבים.

כאילו... תסתכלו על המספרים האלה. כמעט רבע מליון איש דירגו אותו לכמות כזו של אנשים היה אכפת להגיד משהו על המשחק הזה, ולרובם המכריע היה דברים טובים מאוד להגיד על המשחק הזה.  אם נסתכל על המספרים רק מהעידכון האחרון אז מתוך יותר מ 16 אלף דרוגים, אז פחות מ 800 נתנו לו דירוג של פחות מ 4 כוכבים. זה אומר ש 95% ויותר אוהבים את המשחק, אלה מספרים די מדהימים. ועוד פנינה אחת, המשחק הזה לא מבקש ממך בשום שלב לדרג אותו.


ו - המדד של זינגה-  המדד של זינגה הוא מאוד פשוט. אם משחק מתגלה כמצליח, או עם פוטנציאל להצלחה, אז זינגה מעתיקים אותו, על מנת להרוויח עוד כסף, כי אתם יודעים, הם בתחילת דרכם, אין להם מספיק כסף, והם צריכים להרוויח כסף כדי להמשיך לשרוד. ככה הם התחילו וככה הם ממשיכים. ואת Tiny tower הם פחות או יותר העתיקו אחד לאחד למשחק שנקרא:  Dream Heights

מענין למה הם בחרו במשהו שנראה כמו צללית של רוטווילר, להיות לסמל שלהם...




טוב, נעזוב את זינגה, נחזור ל Tiny Tower מה הופך את המשחק הזה לטוב ומצליח. יש המון דברים, אנחנו נתמקד בכמה מהם. כמה רעיונות שהם, קצרים, ממוקדים, חכמים, ועם שם מפוצץ שמשאיר רושם כמו:


הגודל קובע

ברצינות, אם יש דבר טוב במשחק בקטע החברתי, זה שקל לראות כמה אתה טוב בו. אם אתה עושה קומבו מטורף ב Tekken או ב Mortal Kombat, אם יש לך 30 הריגות ב FPS, או עם החווה שלך בפארמוויל גדולה יותר מהחווה של אריק שרון, כל אלה סימנים להצלחה שלך, ולכמה אתה טוב.


יש אמצעים יותר טובים ופחות טובים, להדגיש את זה, וליצור תחרות בינך לבין החברים. אולי הותיק בהם ואחד הטובים זה צורה כזאת או אחרת של High Score, אבל ב Tiny tower יש משהו אפילו יותר טוב.


הגובה של המגדל. זה משהו מאוד ויזואלי, וזה גם כתוב ב GUI. כמה קומות יש לך, וגם - כמה אנשים. מה שיפה בזה, שבניגוד למשל למשחק רשת ב Call Of Duty, ההצלחה שלך ב Tiny Tower היא לא ריצה ל 100 מטר, היא ריצה ארוכה. אתה בונה לאורך זמן, והמגדל הולך וגדל, וככל שהוא יותר גבוה, אז אתה מרוויח יותר כסף, ויש לך יותר דברים לעשות בו, יותר חנויות ואנשים לתחזק ולכן מרוויח גם יותר כסף, מה שטוב, כי אתה צריך עוד כסף לבנות עוד קומות.


מעבר לזה שזה וויזואלי, כל פעם שאתה מחפש דמות במשחק, או מסיע דמות במעלית לקומה כלשהי, אתה מקבל משוב, לאיזו התקדמות עשית.  זה כאילו בכל רגע ורגע, המשחק אומר לך, אתה נהדר.


פיקסלים להמונים

הרבה פעמים, ליצור משחק שנראה טוב עם אנימציות טובות, מעבר לזה שזה עניין מסובך עיצובית וגראפית, זה גם עניין קשה טכנית. בכל המשחקים שעבדתי עליהם עד היום לאיפון, היתה הרבה מחשבה, על אייך בונים ומכניסים את הגרפיקה כך שהמשחק לא יקרוס, ושיראה טוב. 


ובכן, יש הבדל בין גרפיקה יפה לגרפיקה טובה. הגרפיקה של Tiny Tower, היא לא יפה, אבל היא טובה מאוד. היא מפוקסלת כמובן, אבל זה נותן לה את הקסם שלה. יש מי שמתחברים לזה (הרבה אנשים) ויש כאלה שלא, אבל אין ספק שבסגנון משחק הזה היא יחודית.


היא גם משיגה עוד תוצאה. הפיקסלים, קצת מורידים בהתחלה את רמת הציפיות של השחקן. זה כמו שהרבה מפתחי משחקים מתחילים, חושבים אוטומטית, שמשחקי AAA הם משהו יותר שווה, ויותר מורכב ממשחקי קזואל. אז גם כן יש אנשים שרואים פיקסלים, וחושבים שהמשחק הזה לא יותר מידי מתוחכם, וזה עוזר לאנשים מסויימים להכנס אליו. 


אז יש לנו מראה יחודי, שעובד טכנית, מה עוד יש שם?


רנדומליות זה דבר מקרי

אחד הדברים שהפך את דיאבלו 2 למשחק כל כך מצליח, הוא המבוכים הרנדומלים. זה אפשר לאנשים לשחק אותו שוב ושוב, עם סוגי הדמויות השונות, וכל פעם לקבל חוויה אחרת, למרות שהם שיחקו באותו סיפור. בליזארד מומחים בלהשתמש ברנדומליות לטובתם, אם אתה יכול למשל לתקוף שוב ושוב את אותו סוג אוייב, אבל פעם תקבל ממנו נגיד קצת מטבעות, וחרב לא משהו, ופעם איזה מגן קסום, שיקדם אותך במשחק, אז לא משנה כמה הפעולה עצמה היא רפתטיבית (<- יש מילה כזאת, נכון?) השחקן נשאר מעונין.


ב Tiny Tower כל פעם שאתה בונה קומה, אתה בוחר איזה סוג היא תהיה, בין אם היא תהיה דיור, או איזשהו עסק. מה שאתה לא בוחר במקרה של דיור, זה אילו אנשים יכנסו אליה, ובמקרה של עסק, איזה עסק בדיוק זה יהיה. 


זה מוסיף עניין,  וזה תמיד מעניין לראות אייך הם יציגו משהו בתמונה, שבתחלס יש בה כמות מאוד קטנה של פיקסלים. מעבר לזה יש לזה גם משמעות משחקית, שתיכף נגיע אליה. 

רמות זו לא רק שכונה בירושלים

כולנו יודעים, שכדי להגיע לכמות גדולה של אנשים, משחק צריך להיות יחסית קל. מצד שני כדי לעניין אנשים, במיוחד לאורך זמן, המשחק צריך שיהיה בו מספיק עניין ומורכבות.


אבל פה אנחנו מדברים על משחק בניה, השחקן לא יכול למות, הפעולות הבסיסיות הן תמיד זהות, לחיצה על כפתורים, אז אייך אפשר להגדיר פה בכלל רמה?


אז קודם כל המשחק מבחינת אייך שמשחקים אותו, הוא פשוט, באופן כללי השחקן רק לוחץ על כפתורים, אז על החלק הזה של הנגישות אפשר לעשות  V. מה שמעניין הוא, שיש כמה רמות שבהן השחקן יכול לשחק את המשחק מבחינת עניין. אני עושה חלוקה כלשהי לרמות משחק, אתם הייתם יכולים כמובן לחלק את זה אחרת, מה שחשוב זה לראות בברור, שיש רמות שונות של טקטיקה לשחק בהם, רמות שונות של עניין, בין שחקנים שהם יותר קזואל לשחקנים אחרים.


רמה 1:


לבנות קומות, להכניס אנשים, לתת להם עבודה ליצר מוצרים ולהרוויח כסף. להעביר אנשים במעלית, ולמצוא אנשים במגדל.


רמה 2:


בנוסף לרמה 1, לשדרג לצורך העניין את העסקים, ולעשות משימות כשהן אפשריות.


רמה 3: 


בנוסף, לתת לאנשים לעבוד במקומות לפי היכולת שלהם, כך שהתפוקה תהיה יותר טובה.


רמה 4:


בנוסף, לתת לאנשים את עבודת החלומות שלהם.


רמה 5: 


ובנוסף... להלביש את הדמויות, ולתת שמות לקומות כך שיהיה קל למצוא אנשים מסויימים. לבנות כמה קומות במקביל, כדי שיהיה ניצול יותר טוב של VIP וכן הלאה. 




אני מניח שחלקכם לא מכיר את המשחק, ולא את הפעולות שאפשר לעשות בו. ואולי בגלל זה לא הבנתם כל סעיף שציינתי. אני מזמין אתכם להוריד אותו חינם לאייפון ולהתנסות קצת. כפי שכבר הבנתם מהפוסט, זו תהיה חוויה חינוכית מעניינת.


מקודם, כשדיברתי על רנדומליות, אמרתי שהיא משמעותית, יותר מסתם ליצור עניין. אז אם תסתכלו על הרמות השונות של המשחקיות תשימו לב לדבר הזה, יש כל מיני פעולות שהשחקן יכול לעשות, שמושפעות ישירות מהרנדומליות.


אפילו ברמה 2, כדי לעשות משימה, אתה צריך תמיד מוצרים משתי קומות עסקים שונות, אבל אתה לא יכול לקבוע מראש איזה קומות עסקים יהיו לך, והמשימות... הן פשוט שם, אין שוב דבר שאומר לך מתי תוכל לבצע אחת מהן עד הסוף. אז כל קומת מסחר שנבנת עד שהיא לא גמורה, אתה לא יודע אם היא מתאימה למשימה או לא. ובכל מקרה, קשה לזכור את כל הקומות מסחר שדרושות, ולאיזו משימה. אז צריך מידי פעם לבדוק מחדש במשימות, לראות אם משהו מתאים. זה די מתוחכם.


עבודה לפי יכולת. זה משנה לגמרי את היחס למי שנכנס לבנין. עכשיו הדמות הזאת היא לא סתם חברת זהות, היא דמות שיכולה לעזור בעסק מסוים, ולפני שהיא נכנסה, אין לך מושג מה היכולות שלה. מעבר לזה, זה מאוד מעניין, אייך בגרפיקה המפוקסלת הדמויות כל כך שונות אחת מהשנייה.


הדבר האחרון שאני אציין מבחינת רנדומליות, הוא עבודת החלומות. לכל דמות במשחק יש עבודת חלומות. וכשאתה בונה עסק, כאמור אתה לא יודע אם הוא יתאים לאחת הדמויות, אותו דבר כשאתה מכין דירה, אתה לא יודע אם דמות שתכנס אליה תרצה לעבוד במקום מסוים, ובאיזה.  ואז יש גם את המשחק של להעביר אנשים ממקום עבודה אחד לאחר, כדי לאפשר למישהו להשיג את עבודת החלומות שלו, וגם שם יש עוד מורכבות ברמה טקטית, כי זה עולה לך ב BUX - שזה המטבע המיוחד של המשחק, שקשה יותר להשיג אותו, והדרך להשיג יותר ממנו, היא לשחק חכם. 


Show me the Money !!!

אז אחרי כל זה, ועוד דברים מדהימים שיש במשחק הזה (כמו "רשת פייסבוק" לאנשים במגדל, ואין סוף בדיחות על פינימיות על המשחק)  - נשאלת השאלה, אז אייך הם עושים מזה כסף.


אז דבר ראשון, יש פרסומות במשחק. מה שמיוחד בפרסומות, שהן גם  בסיגנון המפוקסל של המשחק, אז הן נראות הרבה יותר טבעיות מפרסומות שרואים במשחקים אחרים.


דבר שני יש את ה BUX. מה שמעניין, זה שבניגוד למשחקים אחרים בסגנון, כמו משחקים מסוימים של זינגה, ומשחקי בנייה אחרים. זה לא כזה קשה להשיג BUX. זה לוקח זמן, וזה דורש עבודה, אבל אין בעיה להשיג אותם.


פעולות שנותנות לך BUX: 

• לבנות קומה - לא תמיד, אבל במקרים מסויימים
•  למלא קומת מסחר ב 3 מוצרים שונים - לא תמיד, אבל במקרים מסויימים
• למצוא אדם ספציפי במגדל (נהיה קשה ככה שיש יותר קומות) נותן 1
• לשים מישהו בעבודה האידיאלית שלו - נותן 2
• לדאוג שמבקר יגיע עם המעלית לקומה הנכונה. - לא תמיד, אבל במקרים מסויימים.

מצד שני יש את הפעולות שדורשות BUX

• לחסוך המתנה של שעה (מתוך נגיד 8 שעות בנייה)
• להכניס דייר חדש למגדל - אפשרי גם בדרכים אחרות, שלוקחות יותר זמן
• להעביר דייר מעבודה לעבודה. 
• לשדרג את המעלית שתנוע יותר מהר.
• למכור מוצרים במידית, כדי להרוויח מטבעות רגילים.

מה שיפה זה, שככל שהמגדל שלך יותר גדול ומוצלח, דברים לוקחים יותר זמן, עולים יותר כסף, ונדרשים יותר BUX. מצד שני, יש גם יותר אפשרויות לרוויח, ויותר דברים לעשות, והמשחק הופך ליותר כיפי.

ובתחלס - אני עוד לא הוצאתי כסף על המשחק. הרי בכל משחק חינמי, כמות האנשים שבדר"כ כן מוציאה כסף, קטנה מ 10% והחלק שמוציא כסף משמעותי - משמעותית יותר קטן. אבל בשביל שאנשים ישמעו על המשחק, ישחקו אותו יהנו, ושחלקם יוציאו  כסף, צריך שלהרבה אנשים יהיה כייף לשחק אותו. 

בנוסף לכך המשחק מאוד מאוזן מבחינת העלויות. אנחנו יודעים כמה BUX אחד שווה, שעת המתנה, או פעולה משמעותית. בגדול אפשר להגיד שהוא תמיד שווה לפחות שעת המתנה. 

והתמחור הוא כזה, והוא קבוע:

0.99$ נותן 10 BUX  

4.99$ נותן 100 BUX  

29.99$ נותן  1,000 BUX

אני משאיר לכם לנחש לבד על אילו מהשלושה, אנשים מוציאים הכי הרבה כסף.  התמחור הזה הוא לא פחות מגיאוני

לסיכום

אני מקווה ששכנעתי אתכם לשחק קצת במשחק, רק כדי ללמוד ולהבין קצת יותר את הגאוניות שמאחוריו. הדבר הכי חשוב שהמשחק מראה, הוא אייך אפשר לעשות כסף, בלי ל%#!ן את השחקנים שלך. 


יש הרבה משחקים שעושים טריקים מלוכלכים כדי להרוויח כסף. אבל אני חושב שהחוכמה היא לדעת לעשות את הכסף בצורה חכמה וטובה, שמשאירה את השחקנים עם טעם טוב, ולא נותנת להם להרגיש מרומים.